למה אני לא רוצה לשמוע הרצאות על גרפולוגיה

השאלה הזאת עולה לפעמים, כשאני מסכימה שסטודנטים ידברו על הכל חוץ מגרפולוגיה.
הסיבה היא שגרפולוגיה היא ההסתכלות השטחית ביותר על בני אדם, שטחית אפילו יותר מאסטרולוגיה. לאסטרולוגיה יש לפחות הסטוריה ארוכה וקשר הדוק לפסיכולוגיה ולאסטרונומיה, לגרפולוגיה אין אפילו את זה. זאת דרך גסה ועלובה לקבוע דעה על אדם מבלי להכיר אותו: כתב "רך" מעיד על אופי "רך" כתב זוויתי מעיד על אופי עוקצני, אותיות שיורדות מתחת לשורה מעידות על סקרנות, ליפופים וסלסולים מרובים מעידים על צביעות. את זה לא המצאתי, שמעתי בהרצאה של גרפולוג שהייתי מנומסת מדי בשביל להתפרץ לדבריו ולהגיד לו שמה שהוא אומר לא שונה בהרבה מפרנולוגיה.
עד לפני שנים לא רבות היה שיעור בבתי ספר יסודיים שנקרא "כתיבה תמה" כתב היד של הוריכם וסביכם אולף במאמץ רב על מנת להתאים לסגנון מסוים. גם כתב היד של בני דורנו מאולף וממושטר אם כי במידה פחותה. בסופו של דבר, כתב היד האישי והספונטני שעל פי הגרפולוגיה הוא אינדקס לתכונות אופי, הוא למעשה תוצר של חינוך וסביבה. הגרפולוגיה משמשת ככלי דכאני: אנשים מורשעים בדין או נדחים מקבלה למקום עבודה על סמך ניתוח גרפולוגי של כתב ידם. ניתוח זה, לפי הנחתי הקודמת, מעיד על שייכותו של בעל כתב היד למעמד מסוים או למגדר מסוים ולא על תכונותיו האינדיוידואליות.
מי שרוצה לדבר על אלכימיה או על קבלה, על מיסטיקה סופית או על אסטרולוגיה מוזמן בהחלט, אבל באימא שכ'ם: תעזבו אותי מפסאודו-מדע שהוא גם כלי לאפליה וגם טיפוגרפיה במירעה.