יום שני, 23 ביוני 2008

כשמשעמם בעבודה

אז אני עושה את עצמי עובדת... (ובעצם "מגגלת" כל מיני אנשים וערכים משונים). אז הנה מה שהעליתי ברשתי הערב: מספר דוגמאות לכרטיסי ביקור יצירתיים

יום רביעי, 18 ביוני 2008

Fonts are like cologne: A bad choice speaks louder than a good one

מה שלומכם סטודנטים נמרצים?
כמה לינקים לשיפור המצב רוח:
נונפורמט ענקי העיצוב והטיפוגרפיה עדכנו את האתר שלהם.
שמנטורה כתבו על זה; מילים נמסות ,פרוייקט
מרגש.

אני רוצה את החולצה הזאתיש מישהו שלא ראה את האצבע של עודד עזר?

The Finger by Oded Ezer from www.odedezer.com on Vimeo.
ומשהו אישי לסיום - עץ הגרביים


יום שני, 9 ביוני 2008

בדרך לשומקום

סופר סינגפורי בשם אנדי לוגאם-טאן אוסף מפות של מקומות שלא קיימים במציאות.
בתרגום חופשי מהאתר שלו:
"בשביל רוב האנשים מפות הן כלי עבודה: אמצעי שעוזר להם להגיע מנקודה א' לנקודה ב'. בעבורי מפות הן הרבה, הרבה יותר.
פרוש מפה של עיר, הסתכל מקרוב.
תראה את העיר העתיקה, היכן שהמתישבים הראשונים באו לבנות את בתיהם, ליבם מלא בהבטחה ותקוה. ראה את הסמטאות המעוותות של שכונות העוני, היכן שחלומות אבודים נאבקים ביאוש בתוך דירות צפופות. מצא את הרובע הפיננסי היכן שהחליפות מחויטות והחיים מהירים.
מילים מספרות את סיפוריהם של בני אדם, מפות מספרות את סיפוריהם של מקומות.
יותר מאלו אני אוהב מפות של מקומות פיקטיביים. מקומות שלא יכלו, לא היו צריכים להיות, או לעולם לא יהיו - קיימים. הנה כמה מהחביבים עלי. אספתי אותם ממקורות שונים, ספרים, משחקי מחשב, ספרי קומיקס.
הסתכלו עליהם היטב, תנו להם לספר את הסיפור שלהם."

http://www.andylogam.com/maps_main.html

יום שישי, 6 ביוני 2008


יום רביעי, 4 ביוני 2008

על הגרש שבתכל'ס

לטיפוגרפים ולעורכים לשוניים יש מטרה משותפת: לקחת טקסט גולמי ולהפוך אותו לפנינה נוצצת.
בגלל זה אני מציקה לכם כל כך הרבה עם מקפים ורווחים בין מילים. יש תחום אפור בטיפול בטקסט שמעניין גם את המעצב וגם את העורך הלשוני. בני ציפר, עורכו השערוריתי של מוסף התרבות של "הארץ" כתב השבוע על עניין שבאותו תחום אפור: הגרש. אותו פסיק מוגבה שאני מסתייגת ממנו בגלל קטיעת ההרמוניה של השורה החזותית המודפסת, מציק לב"צ בגלל זרותו לשפה העברית.

אני לינק, הקליקו עלי!

יום שלישי, 3 ביוני 2008

תערוכה של דן ריזינגר בשנקר

התערוכה היא של לוחות שנה שהוא יצר, בעיקר בשנות השמונים, והיא ממש מהווה השראה. הנה לינק לכתבה על התערוכה בגלובס, שהיא מאוד מעניינת כשלעצמה, שיחה עם ריזינגר ועם ורדימון על מקומו של העיצוב ביחס לאומנות.
ואם לסכם את הטואליות של האיש במשפט אחד, הוא אמר פעם שבעיקרון את השם שלו צריך לכתוב "רייזינגר", אבל הוא כותב עם י' אחת כי "ככה זה יותר מסתדר לי טיפוגרפית".
תהנו!